משפטים: שם אלוקים ומשמעויותיו המשתנות

וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל (1)הָאֱ-לֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם (כא,ו)
וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה (2)וְהָאֱ-לֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה (כא,יג)
אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל (3)הָאֱ-לֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ (כב,ז)
עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד (4)הָאֱ-לֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן (5)אֱ-לֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ (כב,ח)
זֹבֵחַ (6)לָאֱ-לֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַ-י-ה-וָ-ה לְבַדּוֹ (כב,יט)
(7)אֱ-לֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר (כב,כז)
וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם (8)אֱ-לֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ (כג,יג)
וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת (9)הָאֱ-לֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ (כד,יא)
וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הַר (10)הָאֱ-לֹהִים (כד,יג)

שם אלוקים מוזכר בפרשת משפטים- העוסקת דווקא בעניינים שבין אדם לחברו- פעמים רבות,במשמעויות שונות: לעיתים כשם כולל לדיינים ולעיתים כשמו של הקב"ה במידת הדיןמדוע מושווים הדיינים לאלוקים? כיצד ניתן לזהות מפשט הפסוק לאיזו משמעות מכוונת התורה?

1.וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱ-לֹהִים - לבית דין, צריך שימלך במוכריו שמכרוהו לו (רש"י,שם).
2. וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱ-לֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ-וּמִן קֳדָם יְ-יָ אִתִּמְסַר לִידֵהּ (אונקלוס)
3. וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱ-לֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ- אל הדינין לדון עם זה ולשבע לו שלא שלח ידו בשלו (רש"י,שם)
4.עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱ-לֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱ-לֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ- עַל כָּל אֲבֶדְתָּא דִי יֵימַר אֲרֵי הוּא דֵין לִקֳדָם דַיָנַיָא יֵיעוֹל דִין תַּרְוֵיהוֹן דִי יְחַיְבוּן דַיָנַיָא יְשַׁלֵם עַל חַד תְּרֵין לְחַבְרֵהּ (אונקלוס,שם)
5.זֹבֵחַ לָאֱ-לֹהִים יָחֳרָם- לעבודה זרה (רש"י)
6. אֱ-לֹהִים לֹא תְקַלֵּל-הרי זו אזהרה לברכת השם, ואזהרה לקללת דין: (רש"י,שם)
7. וְשֵׁם אֱ-לֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ - ללמדך ששקולה עבודה זרה כנגד כל המצות כלן (רש"י,שם)
8. וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱ-לֹהִים -וַחֲזוֹ יָת יְקָרָא דַיְ-יָ (אונקלוס,שם)
9.וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הַר הָאֱ-לֹהִים - וּסְלֵיק משֶׁה לְטוּרָא דְאִתְגְלִי עֲלוֹהִי יְקָרָא דַיְ-יָ (אונקלוס,שם)

שם אלוקים מוזכר בפרשת משפטים 10 פעמים ב-9 פסוקים שונים(ואולי המספר מכוון כנגד עשרת הדיברות?) אך ברוב המקרים הוא מתורגם ע"י אונקלוס ומפורש ע"י רש"י כשם נרדף לדיינים.הדיינים מתבקשים להתרב עוד יותר לצלם האלוקים שבהם ולשפוט ולדון בעיניני העולם הזה כאילו הם רואים את הדברים מעיניו של היושב במרומים ולכן זכו לתואר "אלוקים", יש כאן דרישה גבוהה מאוד מהם להידמות לשופט כל הארץ.באותם פסוקים בהם שם אלוקים מכוון כנגד ע"ז הרי שמובן הנ"ל מובן היטב מן ההקשר שהרי הקונוטציה בקירבה אל אותם אלוקים היא שלילית ("שם אלוקים אחרים לא תזכירו,זבח לאלוקים יחרם).כאשר מוזכר שם אלוקים במשמעות של בורא שעולם כפשוטו הרי שאז מתרגם זאת אונקלוס כ "כבוד ה'" שהרי אין אצילי ב"י באמת יכולים לראות את אלוקים ממש והר האלוקים נקרא כך כי זהו ההר שבו נגלה כבוד ה': ההתממשקות של בני אדם לאלוקים היא עקיפה מפאת כבודו ולכן התרגום נוקט בלשון "כבוד ה'".
המקום היחדי בו שם אלוקים מתורגם כפשוטו השם הוויה הוא בפסוק "וְהָאֱ-לֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ" שכן שם אלוקים מתערב באופן יוצא דופן ע"מ להביא לדין צדק את מי שהרג בשוגג ( ראו בהרחבה דברי רש"י על הפסוק) , זוהי מעורבות שבני האדם לא רואים אותה בסדר היום שלהם, בעיניהם מדובר במקרה אלא שבאה התורה ומאירה את עיננו שאין מקרה (אותיות מקרה הן ה' רקם) והכל מכוון ע"י אלוקים בכבודו ובעצמו .