ויקרא: איפה אהרון?

לאורך כל פרשת ויקרא אין דיבור ישיר אל ועל אהרון ואף שמו מוזכר רק אגב בניו, מדוע זה? וכיצד תואם מהלך זה את עיקרו של ספר ויקרא שהוא "תורת הקרבנות" אשר מי שהיה אמון עליהם יותר מכל הוא אהרון?
להלן הפסוקים המתייחסים לזעו של אהרון:

וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי יְהוָה וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:
וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ:
וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ:
וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְהוָה וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב: (א,ה-יא)

וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ עַל כָּל לְבֹנָתָהּ וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ הַמִּזְבֵּחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה: וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי יְהוָה: (ב,ב-ג)

וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב:(ג,ב)
וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ בְנֵי אַהֲרֹן הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֹלָה אֲשֶׁר עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה(ג,ה)
וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וְשָׁחַט אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב:(ג,ח)
וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְשָׁחַט אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב: (ג,יג)

על העלמות הפנייה הישירה אל אחד מחתני השמחה של הקמת המשכן עומד הדרשן במדרש החפץ:
"לא נאמר אהרון שעדיין היה נזוף על מעשה העגל,הדא הוא דכתיב"ובאהרון התאנף ה' מאוד להשמידו"
דברי המדרש אמנם נותנים מענה לשאלה שהועלתה אך מחדדים שאלה אחרת: אם כן לא מוזכר אהרון באופן ישיר בשל היותו עדיין נזוף ע"י ה' בשל מעשה העגל מדוע בכלל מוזכר שמו? והלא בפרשת תצווה לא מוזכר שמו של משה כלל וכלל וההסבר המרכזי גם כן קושר זאת בתוצאות מעשה העגל (" מחה ני נא מספרך אשר כתבת")? אפשר היה לכאורה לכתוב הכהנים בכל מקום בו נאמר בני אהרון או אהרון ובניו ובכל זאת לא נכתב אלא אהרון ובניו.

ניתן לומר לעניות דעתי שחשוב היה לתורה להדגיש דווקא את ההמשכיות של אהרון- בניו- בכל המקומות שהם יש התייחסות לכהנים על מנת להבהיר באופון שאינו משתמע לשני פנים שהכהונה היא נחלתו הבלעדית של זרעו של אהרון ולא ניתן לקנותה בכסף.דווקא בפרשה הפותחת היה חשוב מצד אחד להזכיר את טעותו של אהרון בחטא העגל ולכן לא נאמר באופן ישיר אהרון ומצד שני להדגיש שלמרות חטאו לא איבד את הכהונה הגדולה לו ולזעו אחריו וזאת עושה התורה ע"י שימוש במונח החוזר ונשנה "בני אהרון".